תל באר שבע

תל באר שבע הוא אתר מורשת עולמית, המזוהה עם העיר המקראית באר שבע. התל שוכן על מפגש נחלים, במזרח באר שבע של ימינו, ושימש כצומת דרכים היסטורית. חפירות ארכאולוגיות נערכו בתל מאז 1969.

השרידים הקדומים ביותר בתל הם מהאלף הרביעי לפנה"ס. התל יושב מחדש במאה ה-11 לפנה"ס, והמבנים העיקריים ששרדו הם מהמאה ה-9 לפנה"ס, מתקופת ממלכת יהודה, שנהרסה בידי האשורים. האתר כולל שרידים גם מהתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והצלבנית. בשנת 2005, תל באר שבע הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

החפירות חשפו עיר מבוצרת בתכנון עירוני אחיד, עם חומת סוגרים, שער מבוצר, רחובות שהובילו לכיכר עירונית, שישה בתי אחסון, ארמון מושל ושתי מערכות מים. שרידי העיר הישראלית מהמאה ה-8 לפנה"ס שוחזרו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, התל שימש כעמדה עות'מאנית ונכבש על ידי כוחות אוסטרליים וניו זילנדיים ב-1917. המקום עשוי לעניין מתעניינים בארכאולוגיה, בתנ"ך ובהיסטוריה צבאית.